יזמות או למות

הפיווט של שרי רוט בעולם השיווק הדיגיטלי

שרי רוט, המנהלת חיי משפחה חרדים רגילים, עבדה כשכירה. לצבי כהן, שמנהל חיי משפחה דומים, הייתה חברה לשירותי מחשוב. יום אחד, מכר משותף לשרי ולצבי הציע להם להיפגש ולעבוד ביחד על רעיון שהיה לצבי בתחום השיווק הדיגיטלי. החיבור ביניהם היה כל-כך מוצלח כך שהחליטו להקים יחד חברה בשם CallMe. צבי היה אחראי על הצד הטכנולוגי ושרי על הצד העסקי. ללא גיוס הון, צבי פיתח את הטכנולוגיה ושרי מכרה ללקוחות בתחום התקשורת, בנקים, חברות ביטוח וחברות אחרות בישראל.

בשלב מסוים הם קיבלו פידבק מהלקוחות שהפתרון שלהם לא מקיף מספיק ואינו נותן מענה לכל ערוצי השיווק הדיגיטלים שלהם (למשל, לא כלל שיווק ב-SMS). בנוסף, הם רצו לצאת לשווקים בחו"ל ולמכור במודל SaaS (תוכנה כשירות המותקנת בענן). וכך נולדה Bontact.

בשיחה עם שרי רוט, מייסדת ומנכ"לית Bontact, מספרת שרי את סיפור הקמת CallMe, הפיווט לחברת Bontact ועל איך שכנעה את נפתלי בנט להגדיל את אחוז המענק למיזמים במגזר החרדי.

איך הקים אסף פלד את פלטפורמת אוהדי הספורט הגדולה ביותר בעולם

אסף פלד התחיל את דרכו בעולם ההשקעות בסוף שנות ה-90 בקרן הון-סיכון Evergreen, אחת מהקרנות הגדולות בישראל באותה תקופה. כעבור 5 שנים נסע ללמוד בארצות הברית שם גם עבד בזרוע ההשקעות של חברת סיסקו.

ואז, אחרי 15 שנים בהן היה בצד המשקיע, החליט אסף "לחצות את הכביש" ולעבור לצד היזמי. הוא הצטרף לחבר שהקים חברה בשם  Top7 שפיתחה מנוע דירוגים באינטרנט. למרות שהחברה הרוויחה יפה החליט כעבור שנה לעזוב ולהקים משהו אחר, משהו שהוא יותר מתחבר אליו.

זמן מה אחרי שעזב את Top7, ישב עם חבר שלו גילי על בירה בחוף הים בת"א. הם חשבו על סטארטאפ חדש שהם רוצים להקים. מה שהנחה אותם זה שהם רצו לבנות משהו בתחום שיש להם הרבה תשוקה אליו. הם ידעו שכל דבר שיחשבו עליו ישתנה לאורך השנים אבל אם הרעיון יהיה בתחום שיש להם אליו תשוקה גדולה אז זה יהפוך את המסע ליותר קל, כייפי ומעניין. כאוהדי כדורגל מושבעים החליטו להתמקד בעולם הכדורגל.

הם הסתכלו על עולם התוכן סביב הכדורגל (אמצע 2011) וזיהו מגמה של מעבר מתכני ספורט שנוצרים ע"י עיתונאים ליותר ויותר תכנים שנוצרים ע"י האוהדים. אז הם החליטו לספק לאוהדי כדורגל פלטפורמה שתאפשר להם ליצור תכנים באיכות גבוהה ולשתפם עם אוהדים אחרים. לחברה שהקימו קראו 90Min.

לפני שנה 90Min הפכה באופן רשמי להיות פלטפורמת אוהדי הכדורגל הגדולה ביותר בעולם מבחינת מספר משתמשים. בעקבות ההצלחה החברה הוסיפה פלטפורמה בשם 12UP שמכסה את ענפי הספורט העיקריים בשוק האמריקאי. לפני כחודשיים הוסיפה החברה פלטפורמה בשם DBL TAP שמכסה את ענף ה-Esports (גיימרים). השם החדש שנתנו לחברה שמנהלת את שלושת הפלטפורמות האלה הוא Minute Media.

מאז הקמתה בסוף 2011, גייסה Minute Media כ-60M$ ומעסיקה היום כ-150 עובדים. בין לקוחות החברה נמנים נייקי, וורנר בראדרס ופארמאונט (משיקים סרטים גלובלים), פפסי וורייזון ואחרים.

איך שיחת צ'אט הובילה להקמת חברה מצליחה בתחום פיתוח תוכנה (נאור מן)

נאור מן עבד במחלקה המסחרית של העיתון גלובס כשיום אחד נכנס לחדר מחשב של החברה,  התיישב ליד המחשב ופתח חלון צ'אט. בתוך אותו חלון מישהו כתב לו 'היי'. נאור התרגש נורא מהעניין והתחיל להתכתב איתו. הבחור בצד השני ישב בקליפורניה והזמין את נאור למסיבה וירטואלית. נאור רץ לבוס שלו שהיה גם החבר שלו, דרור יעקובסון, ושיתף אותו במה שקרה. מספר חודשים לאחר מכן הם פגשו בחורה בשם רותי אלון שבאותה תקופה הקימה את נטוויז'ן. נאור ודרור הציעו לרותי שהם יבנו את עיתון גלובס באינטרנט ורותי תביא את הגולשים לאתר שיבנו. את האתר בנו במסגרת חברה שהקימו בשם G-Sites.

מספר שנים לאחר מכן הרגישו נאור ודרור שהמסחר האלקטרוני הולך להיות הדבר הגדול הבא. אז הם הקימו חברה חדשה בשם Real Commerce שתתמקד בתחום הזה. זמן קצר לאחר מכן הם הבינו שטעו בענק – באותה שנה, 1999, תחום המסחר אלקטרוני לא התרומם ובטח שלא בישראל. מה שכן קרה זה שהנהלת עיתון ידיעות אחרונות פנו אליהם כדי שיעזרו להם לבנות אתר דומה לזה שבנו לגלובס. לאתר קראו YNET.

כיום קבוצת Real Commerce עוסקת בפיתוח תוכנה בתחום הווב והמובייל ומעסיקה כ-170 עובדים.

בראיון עם נאור מן, בעלים ומנכ"ל משותף של קבוצת Real Commerce (ביחד עם דרור יעקובסון), מספר נאור את סיפור הקמת הקבוצה, האתגרים איתם החברות בקבוצה מתמודדות ועל ארגון ה-YPO בו נאור יושב במועצת המנהלים האירופאי.

היזם שמסרב להצעות לרכישת החברה שלו (תומר וינגרטן)

כבר בתקופת התיכון רצו תומר וינגרטן וחבריו לספסל הלימודים להקים מיזם שישנה את העולם. היה ברור להם שהם לא ילמדו את מה שהם צריכים במסגרת בית הספר אלא באופן עצמאי. אז הם קנו ספרים והתחילו ללמוד תכנות בזמנם הפנוי. זמן מה אחרי שעבדו כמתכנתים החליטו להקים את dPolls שהיה אתר סביב סקרים ודעות של אנשים. הם לא ידעו בדיוק לאן הרעיון שעבדו עליו יוביל אותם. כשסיימו להקים את האתר תומר שלח אימייל לבחור בשם מייקל ארינגטון שהיה לו בלוג קטן בשם TechCrunch. תומר כתב למייקל על האתר שהקימו. מייקל התלהב מהרעיון וכתב בבלוג שלו על dPolls. הפוסט שמייקל כתב הביא מסה ענקית של משתמשים לאתר שלהם. בגיל 22, כשנה אחרי שהקימו את dPolls, נרכשה החברה ע"י Toluna בכמה מליוני דולרים.

לפני 4 שנים החליטו תומר וחבר ילדות שלו,אלמוג כהן, לצאת יחד להרפתקה חדשה. אלמוג, שתקופה ארוכה עבד בצ'ק פוינט, החליט שהוא רוצה לעשות משהו אחר. באותה תקופה תומר החליט לצאת מחברת קראמבולה, סטארטאפ שהקים עם שותפים בו היה ה-CTO. הם הגיעו למסקנה שבתחום האבטחת מידע הם יוכלו לעשות Impact אמיתי, משהו יוצא דופן, תחום בו יוכלו להקים חברה עם פוטנציאל גדילה משמעותי. הם הסתכלו על שוק האבטחת מידע בתחנות קצה וראו שזה שוק שלא עבר שום Disruption כבר כמעט 20 שנה. אותם שחקנים, אותה טכנולוגיה – לא הייתה שם שום חדשנות. היה ברור להם שהם הולכים לבנות את הדור הבא של האנטי וירוס שיתחרה ישירות מול חברות האנטי-וירוס הגדולות בעולם כמו סימנטק ומקאפי.

מאז הקמתה גייסה Sentinel One השקעות בסך 110M$. החברה צומחת משנה לשנה במאות אחוזים ומועסקים בה כיום כ-300 עובדים. SentinalOne מרכזת עניין רב בשוק האבטחת מידע. החברה דחתה מספר הצעות לרכישתה, כולל זו של Palo Alto Networks בשנה שעברה.

ממכירת גרעינים באצטדיון באשקלון למכירת המלצות לאפליקציות (משה וקנין)

המיזם הראשון של משה וקנין היה מכירת גרעינים באצטדיון הכדורגל העירוני של אשקלון. משה ושני חבריו היו הולכים יחד לשוק, בוחרים גרעינים טובים, קולים אותם ומכניסים אותם לשקיות נייר חומות. הכניסה לאצטדיון לא הייתה כזו פשוטה. מכירת אוכל ושתיה באצטדיונים נשלטה ע"י משפחות פשע שלא נתנו להם להיכנס עם הגרעינים שלהם. אז הם נכנסו דרך בור שחפרו מתחת לחומה שהקיפה את האצטדיון. כשהמתחרים שלהם היו רואים אותם מוכרים שם גרעינים – היו רודפים אחריהם ומכים אותם. זה לא עצר אותם מלמכור את הגרעינים שלהם במשך יותר משנה.

אחרי שירותו בצבאי במלחמת לבנון הוא נסע להתאוורר בארצות הברית שם עבד כמוכר תקליטים בגטו של קליבלנד אוהיו. אחרי שחסך כמה אלפי דולרים החליט שהוא רוצה ללמוד באוניברסיטה. הוא נרשם והתקבל ללמודי הנדסה בניו ג'רזי. כדי לממן את שכר הלימוד הגבוה עבד בסופר השכונתי. כשסיים את לימודיו לא מצא עבודה אז הוא המשיך ללימודי תואר שני. הפרופסור בתואר הראשון שלו היה מהנדס בכיר בחברת Bell. אותו פרופסור עזר לו להיכנס למעבדות הפיתוח בחברת AT&T שם עבד כ-7 שנים במהלכם גם הקים משפחה וסיים לימודי מנהל עסקים. לאחר 11 שנים בארה"ב החליט לחזור לישראל מטעמי ציונות.

ב-2011 משה הבין שאפליקציות מובייל הולך להיות הדבר הבא. הוא ראה את השימוש ההולך וגובר של המשתמשי סלולר בנתונים לעומת שיחות טלפון. הוא גם ראה את הנכונות של אנשים לשתף דברים על עצמם ברשתות חברתיות כמו פייסבוק. שיתופים אלו אפשרו לאסוף נתונים רבים על משתמשים ברשת ויצרו קרקע פוריה לפרסום ממוקד מבוסס תוכן שאפשרו להגיע לאחוזי המרה מאוד גבוהים. משה חשב שכל המידע שנאסף על צרכני תוכן (חוץ מפייסבוק) יכול לשמש קרקע מאוד נוחה להמלצות על אפליקציות במובייל עם אחוזי המרה גבוהים. אז הוא חבר לעופר גרנט (CTO) ולגור לביא (מנהל מוצר) וביחד הקימו את YouAppi.

כ-6 שנים לאחר הקמתה, הספיקה YouAppi לגייס כ-18M$ בשלושה סבבי גיוס. החברה מונה כ-110 עובדים בסניפים הפזורים ב-13 מדינות בעולם. ב-2016 הגיעו הכנסות החברה לכ-90M$.

It's Geek Time !!! (מורן בר)

מורן בר הקימה את המיזם הראשון שלה ביחד עם חייל בשם נועם שקד אותו אספה טרמפ. המיזם היה אתר מסעדות ישראלי מצליח בשם 2eat.co.il. היא הייתה אחראית על הצד הטכנולוגי ונועם על הצד העסקי. בשלב שבו האתר היה ריווחי זה הפסיק לעניין את מורן והיא המשיכה הלאה.

בגיל 27 היא היא רצתה ללמוד משהו אבל לא ידעה בדיוק מה . אז היא התחילה לקחת קורסים באוניברסיטה הפתוחה. אחד הקורסים היה דיני חוזים. הקורס מאוד עניין אותה וגם נראה לה מאוד פרקטי לחיים ולכן החליטה ללמוד משפטים. היא מינפה את הידע הטכנולוגי שלה והתמחתה בתחום של פרטיות ילדים ברשת. כשסיימה את ההתמחות החליטה שרוצה לחזור להייטק.

הרעיון לגיקטיים הגיע ב-2009 מהשותף שלה יניב פלדמן. הם חשבו על כך שאין בישראל מקום לקרוא על איך להקים סטארטאפ. העיתונים הגדולים היו לרוב עיתונים פיננסיים שכתבו בעיקר על החברות הגדולות, על האקזיטים הענקיים ועל מנכ"לים שעזבו חברה אחת ועברו לאחרת. אז הם הקימו בלוג על יזמות טכנולוגית שהקוראים בו היו החברים שלהם. האירוע הראשון שעשו במסגרת גיקטיים היה בבזק בינלאומי. הם הזמינו אנשים שיגיעו לראות את חוות השרתים החדשה שם. לאירוע הגיעו 14 אנשים בלבד.

כיום לגיקטיים 17 עובדים וכמליון וחצי קוראים בחודש. לפסטיבל הקרוב של גיקטיים בחודש יוני יגיעו כ-30 אלף איש. סך ההשקעות בגיקטיים עד היום הגיע ל-1.65M$ עם משקיעים כמו אילן שילוח, זוהר גילון, משה חוגג, דיוויד משה וקרן פיטנגו. האסטרטגיה של גיקטיים היא לשכפל את המודל העסקי מישראל לכל מדינות העולם.

בשיחה עם מורן בר, מייסדת ומנכ"לית גיקטיים, מספרת מורן את סיפור הקמת גיקטיים, על הדרך אותה עשו עד שהגיעו למקום בו החברה נמצאת היום וגם נותנת טיפים ליזמים שרוצים לבנות קהילה מצליחה.

השקעות וגיוסים עם גיגי לוי וייס

גיגי לוי וייס שירת כטייס בחיל האויר, ומעיד על עצמו שהשתחרר משירותו הצבאי כאדם צעיר יהיר ובטוח שיודע הכל יותר טוב מאחרים. הוא היה בטוח שמה שהביא אותו להיות טייס טוב גם יביא אותו להיות איש עסקים טוב. הוא לקח את כל החסכונות שלו וכספי הפיצויים שקיבל מהצבא והשקיע אותם בחברה הראשונה שהקים. הוא לא ממש הבין עד כמה חשוב ה-Product Market Fit ועד כמה חשובה ההתאמה של המוצר ללקוח – משהו שהלקוח צריך ואוהב. זאת הייתה הסיבה העיקרית לכך שהחברה הראשונה לא הצליחה.

גיגי לקח את מה שלמד מכישלון החברה הראשונה והקים את החברה השנייה שלו. החברה הוקמה ללא גיוס השקעה חיצוני. כעבור זמן קצר נרכשה החברה ע"י אינטגראטור גדול בישראל. זה היה האקזיט הראשון שלו.

מאז הקים גיגי מספר חברות מוצלחות והשקיע ברבות אחרות כמו Playtika, Plarium, Kenshoo, MyHeritage & SimilarWeb. ב-2006 שימש כמנכ"ל של חברת ההימורים המקוונים 888 במשך 5 שנים. לפני שנתיים וחצי החליט גיגי ביחד עם שני חבריו מהסיליקון וואלי שהקימו מספר חברות מצליחות, James Currier ו-Stan Chudnovsky, להקים אקסלראטור בשם NFX Guild. במסגרת המודל של NFX Guild הם לוקחים בכל מחזור כ-20 חברות, שליש מהן מישראל, ושמים אותן בתוכנית שמאפשרת להם ללמד את כל מה שהם יודעים בצורה מרוכזת.

בראיון עם גיגי לוי וייס, מספר גיגי על החברות הראשונות שהקים ומה למד מהן, מה לקח משירותו הצבאי כטייס, על המודל המיוחד של NFX Guild ועוד.

מהילדות המאתגרת בבני-ברק ועד קופיקס (אבי כץ)

אבי כץ נולד בבני ברק, בן לשושלת סוחרים. ההורים שלו עלו לארץ מגליציה, חבל ארץ של סוחרים באירופה, אחרי ששרדו את השואה. אביו נפטר כשהיה בן 7 אחרי מאבק של שנתיים במחלה קשה. למרות שהיו רגילים לחיות בשפע כלכלי נאלצה המשפחה לעבור לחיות בדוחק לאחר פטירתו של האב.

בחופשות הקיץ כשכל הילדים האחרים היו נופשים אבי עבד עם דודו כצבעי. את כתה א' סיים בלי לדעת קרוא וכתוב כיוון שאף אחד לא שם לב שהוא צריך משקפיים. בבית הספר היסודי ספג התעללות פיסית מילדים אחרים ואז בכתה ד' העבירו אותו לבי"ס תלמוד תורה אחר מתקדם יותר שם החל לפרוח. בגיל 14 עבר לפנמיה סגורה בכרמל שם היה שלוש שנים במה שהיה מבחינתו גן-עדן. שם הוא גם גילה כמה הוא אוהב ללמוד.

מגיל 25 החל אבי להקים עסקים שונים, בינהם רשת כפר השעשועים, רשת הכל בדולר, רשת כלי בית ששת ואחרים. ב-2009 הקים אבי ביחד עם שותפיו את קרן ההשקעות נדל"ן "הגשמה" וב-2014 הקים ביחד עם ביתו וחבר טוב שלו את רשת קופיקס.

בראיון מספר אבי כץ על המיזמים החברתיים שהקים, על הרעיון מאחורי הקמת קרן הגשמה ועל ההבדל בין חלום לחזון.

You can code your own dreams (אורית חשאי)

אורית חשאי גדלה בבית חרדי שלא היה בו שפע כלכלי. באותה תקופה החלומות שלה לא היו גדולים. כשהתחילה לעבוד בתור מתכנתת בחברת אמבלייז חלמה לעבוד בחברת קומברס עם רכב חברה מסוג פונטו. כעבור שנתיים הגשימה את החלום.

כשהתחילה בהכנות לחתונה שלה היא כעסה נורא על כך שהספקים מנצלים את האנשים שמתחתנים. בחנות פרחים בדיזנגוף ניסו למכור לה ב-300 שקלים זר שעולה 50 שקלים וזה רק בגלל שאמרה שהזר מיועד לחתונה שלה. כשהלכה לצלם אז הוא הסתכל החוצה איזה אוטו יש לה וכך החליט מה הולך להיות המחיר. ואז, חודשיים לפני החתונה, היא התחילה לפתח את האתר mit4mit לקהילת המתחתנים. הרעיון היה לבנות אתר שיאפשר לקהילת המתחתנים לכתוב חוות דעת על כל הספקים – מהקייטרינג ועד הרבי, כולל מחירים. אחרי שהרימה את האתר לאויר המשיכה לעבוד בקומברס. כעבור מספר חודשים היא התחילה לשמוע בנות בבתי קפה מדברות על האתר. זה נורא ריגש אותה שאנשים משתמשים במה שבנתה. כשבדקה את מספר המשתמשים באתר ראתה שהמספר הולך וגדל כל הזמן בצורה משמעותית. בשלב הזה היא הגיעה לקומברס ואמרה להם שהיא רוצה לעזוב כי She can code her own dreams. וזה השלב שבו החליטה להפסיק להיות שכירה ולהפוך ליזמת.

כיום אורית מייסדת ומנכ"לית של חברת בריולה, חנות אונליין של הלבשה תחתונה עם טכנולוגיה שמאפשרת לנשים לקנות חזיות בלי למדוד. בראיון מספרת אורית על דרכה כיזמת, על השלבים בהקמת בריולה ועל חזון החברה.

האקזיט הצליח – החזון לא התממש (אמוץ ירדן)

אמוץ ירדן היה המנכ"ל של חברה ציבורית גדולה כשיום אחד פנו אליו שלושה עובדים שלו והציגו לו תוכנה לניהול שידורי טלביזיה שפיתחו בזמנם הפנוי. אמוץ בחן את המוצר והתרשם ממנו מאוד. הם אמרו לו שהם רוצים לייצא את המוצר לחו"ל. השנה הייתה שנת 2000 שבה הייתה חגיגה של השקעות בסטארטאפים (לפני התפוצצות בועת האינטרנט). באותו זמן הרצון להיות יזם בער באמוץ. אז הוא החליט לבדוק את העניין.

אמוץ וחבריו נסעו יחד ללאס ואגס לכנס שידורי הטלביזיה והרדיו הגדול בעולם (NAB). הם קיבלו שם מקום בביתן של אחד השותפים שלהם. בביתן עברו חברות גדולות כמו ABC, NBC, CBS ואחרות שבחנו את המוצר. אמוץ ניצל את ההזדמנות ושאל אותם מה הם בדיוק מחפשים. הם סיפרו לו שחברות הטלביזיה עוברות שינוי מניהול של שניים-שלושה ערוצים לניהול מרובה ערוצים. הבעיה שלהם הייתה שהתוכנות שפיתחו במשך עשרות שנים כבר לא מתאימות למודל החדש והם מחפשים משהו אחר. הם התרשמו מהתוכנה שאמוץ הציג להם אבל אמרו שהיא לא מתאימה כיוון שהיא מנהלת ערוץ אחד בלבד (זה מה שהיה אז במדינת ישראל).

אמוץ והחברים חזרו הביתה משולהבים מכך שהם הולכים לבנות את התוכנה האולטימטיבית לחברות הגדולות שפגשו בכנס. אמוץ ניגש למנכ"ל והבעלים דאז של פורמולה, דני גולדשטיין, וסיפר לו מה קרה בכנס. להפתעתו דני התלהב מאוד מהרעיון. דני אמר לאמוץ שפעילות כזו מצריכה ממנו להתפטר מתפקידו הנוכחי כמנכ"ל החברה הציבורית כדי לנהל את הסטארטאפ הזה. אמוץ החליט לקפוץ למים ולהקים ביחד עם חבריו את סינטק מדיה. ואז, מניהול של 1,000 אנשים בחברה מצליחה, מצא עצמו אמוץ עם קבוצה של 5 אנשים במשרד קטן. זה היה קשה מאוד עבורו בתחילת הדרך אבל הסיפוק היה עצום כשהצליחו.

כיום חברת סינטק מדיה מונה כ-1,300 עובדים, עם סניפים ב-14 מדינות ברחבי העולם ומוכרת בכ-150M$ בשנה. מאז הקמתה לפני כ-16 שנים ביצעה החברה 5 רכישות של חברות אחרות. באפריל 2016 נחתמה עסקה למכירת החברה בסכום של 400M$.